<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
		>
<channel>
	<title>&#8235;תגובות לפוסט: &#34;הטוב משני העולמות&#34;&#8236;</title>
	<atom:link href="http://boldly.tv/the-best-of-both-worlds/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://boldly.tv/the-best-of-both-worlds/?nucrss=1</link>
	<description>&#8235;מחשבות על טרק&#8236;</description> 	<lastBuildDate>Sat, 29 Aug 2009 06:58:46 +0000</lastBuildDate>
	<generator>http://wordpress.org/?v=2.9.2</generator>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
		<item>
		<title>&#8235;מאת: מגע ראשון עם הטרויאנים &#124; To Boldly Go&#8236;</title>
		<link>http://boldly.tv/the-best-of-both-worlds/comment-page-1/#comment-99</link>
		<dc:creator>&#8235;מגע ראשון עם הטרויאנים &#124; To Boldly Go&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Mon, 13 Apr 2009 23:22:45 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://boldly.tv/?p=195#comment-99</guid>
		<description>&#8235;[...] – דמותו הבורגית אשר הושתלה בו שש שנים מוקדם יותר בפרק &quot;הטוב משני העולמות&quot;. אמנם פיקארד חזר מאז לתפקד, אבל מסתבר שלוקיוטוס עדיין [...]&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>[...] – דמותו הבורגית אשר הושתלה בו שש שנים מוקדם יותר בפרק "הטוב משני העולמות". אמנם פיקארד חזר מאז לתפקד, אבל מסתבר שלוקיוטוס עדיין [...]</p>
</div>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: יוני בראל&#8236;</title>
		<link>http://boldly.tv/the-best-of-both-worlds/comment-page-1/#comment-91</link>
		<dc:creator>&#8235;יוני בראל&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Thu, 19 Mar 2009 21:13:03 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://boldly.tv/?p=195#comment-91</guid>
		<description>&#8235;הסיכום שלך מאפיין את הסדרה כולה. גם לפני 20 שנה הדברים לא היו הרבה יותר חדשניים או פחות נאיבים.
כלומר, _קצת_, אבל לא הרבה.
חלק מזה נבע מהחזון של רודנברי, שלא התיר לסדרה ללכת לכיוונים נחושים יותר. הוא מנע מ-TNG להתבגר, ורק בעונה החמישית אחרי מותו, ועם תרומה לא קטנה של רונלד ד. מור, הסדרה באמת החלה לשבור את התבנית שהיא היתה לכודה בה - ואת המיצוי של תהליך ההתבגרות הזה כבר ראינו בסדרות הספין-אוף.
ועדיין, להן היה חסר איזשהו ניצוץ מיוחד של-TNG תמיד היה. אם זו הדינמיקה של הצוות, הייחוד של פטריק סטוארט כשחקן, לא יודע מה. משהו.&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>הסיכום שלך מאפיין את הסדרה כולה. גם לפני 20 שנה הדברים לא היו הרבה יותר חדשניים או פחות נאיבים.<br />
כלומר, _קצת_, אבל לא הרבה.<br />
חלק מזה נבע מהחזון של רודנברי, שלא התיר לסדרה ללכת לכיוונים נחושים יותר. הוא מנע מ-TNG להתבגר, ורק בעונה החמישית אחרי מותו, ועם תרומה לא קטנה של רונלד ד. מור, הסדרה באמת החלה לשבור את התבנית שהיא היתה לכודה בה &#8211; ואת המיצוי של תהליך ההתבגרות הזה כבר ראינו בסדרות הספין-אוף.<br />
ועדיין, להן היה חסר איזשהו ניצוץ מיוחד של-TNG תמיד היה. אם זו הדינמיקה של הצוות, הייחוד של פטריק סטוארט כשחקן, לא יודע מה. משהו.</p>
</div>
]]></content:encoded>
	</item>
</channel>
</rss>
